רולה

רות (רולה) לביא 

כ"א אייר תרפ"ב ט' חשון תשע"ו
22/10/2015 - 19/05/1922

רולה (רות) נולדה באסן, גרמניה בשנת 1922. עלתה ארצה עם "עליית הנוער" ב- 1938 ושהתה בכפר יחזקאל. את הבית עזבה מוקדם יותר כדי ללכת להכשרה של תנועות הנוער בארנסדורף שבגרמניה, שנועדה להכשיר את הנוער לחיים ולעבודה בארץ. בבית נשארה אימה האלמנה ואחיה שהיה נשוי עם משפחה וילדים, אשר נספו בשואה. רולה הייתה ממייסדי קבוצת דברת ובכל שנות חברותה הייתה האחות של הקיבוץ.

נישאה למותקה(מרדכי) ונולדו שלושה ילדים: רוני ז"ל, אסתי ועמוס.

 

ואני רוצה לספר על רולה שלנו. שהייתה בשביל כולנו עזרה, נחמה ונתינה. רולה תמיד הרגישה מתי צריך ללטף, לנחם או להרגיע ועשתה זאת בצנעה ובשקט. רולה הייתה אחות במקצועה – אבל התפקיד היה לזהות ואי אפשר היה להפריד בין התפקיד לאישיות. כילדים ידענו שהזריקות של רולה לא כואבות ושאם רולה תחבוש את הפצע הכאב יעבור מייד. אצל ילדינו כבר הצטרפו לביקור במרפאה גם ממתקים ומדבקות כדי להבטיח שהחוויה תהיה טובה. כבוגרים הרשינו לעצמנו לקרוא לה בכל שעות היום והלילה וידענו שלה תמיד יהיו תשובות ונחמות. רולה הייתה מגיעה לבקר כל חולה בקיבוץ בגשם ובחמסין, מביאה אוכל, מטפלת ובאה לביקור נוסף אחר הצהריים ובערב. היא הייתה אחות מהדור ההוא שלמדו הרבה פחות מהרופא אבל נתנו את הלב והנשמה. לרולה היה כתב בלתי קריא כמו לרופאים וכוחות ריפוי בידיה הפעלתניות ובעיניים הכחולות הטובות. הידיים שלה ידעו לא רק לחבוש ולטפל. הייתה לה עין של אמנית. יצרה עבודות קרמיקה מדהימות, טיפחה גינה, עציצים ובית יפה ואהבה את החיים. ידעה להעריך אוכל  טוב, סיור קניות, קצת משקה חריף וחברה ובעיקר את המשפחה.

 

רולה הייתה חלק חשוב ומעורב בקהילה. אבל בחגים, בהתקהלויות ובאירועים, תמיד יכולנו למצוא אותה בפינה שקטה, רואה, נמצאת ומשתדלת לא לבלוט. היה לה קושי לדבר בציבור, אבל כשהיה לה חשוב, היא כתבה את דעותיה והעבירה אותן  לנוגעים בדבר.

משאות כבדים נשאה בחייה האישיים. רוני חלתה בסוכרת בגיל הנעורים ורולה בתפקידה הכפול כאם ואחות טיפלה בה במסירות. יותר מאוחר חלה גם מוטקה,בעלה וגם בו טיפלה בלי הפסקה. ועם זאת שמרה על בית פתוח ומקבל אורחים. בית שהיה בו המון מוסיקה וצחוקים. כיבוד לכל מי שנכנס, דלת שכמעט לא נסגרה ורולה מנהלת עניינים בשקט ובחיוך. המשא האישי הכבד שלה מעולם לא הפריע לה להיענות לכל קריאה ולעזור לכל מי שנזקק לה. גם אחרי שהתאלמנה וכשאיבדה את רוני לא נתנה תחושה שצריכים לעזור לה או להתחשב בה, אלא שהיא פה כדי לתמוך.

 

רוני ואני גדלנו יחד בבתים של שתינו והיום אני מרגישה שאיבדתי סופית בית הורים.

רולה נפטרת בשיבה טובה ועדיין מוקדם מידי בשבילי. תחסרי לנו מאוד. אני לא מבקשת שתשמרי עלינו מלמעלה כי אני יודעת שתמשיכי תמיד לשמור על כולנו ובמיוחד על המשפחה שהייתה כל כך מחבקת ודואגת ועל לילוש שאנחנו לא מוצאים מלים לנחמה.

 

 

יהיה זכרך ברוך.

                  

                                                                   כתבה: עירית גלסמן

קיבוץ דברת, קיבוץ דברת ד.נ יזרעאל 19325
טל: 04-6599547, פקס: 04-6492437, דוא"ל: tova-dav1@davrat.org.il
חשבון החשמל האישי שלי | מ.מ. עמק יזרעאל | מנהל אתר | קישורים | לוח דרושים | צרו קשר
כל הזכויות שמורות לקיבוץ דברת
הוקם ע"י MeyData