הסטוריה של דברת

ההאיחזות על אדמת דברת

סתיו 1946 הימים ימי מאבק, ראשי הישוב והתנועה הציונית יושבים במעצר בלטרון ורבים מחברי ההגנה עצורים עדין ברפיח. אך דווקא עתה הוגבר קצב ההתישבות : במוצאי יום כיפורים עלו 11 נקודות לדרום ולנגב, ואחר דחיות מספר עלינו ביום 31.10.1946 (ז‘ חשוון תש"ז) על אדמת דבוריה, היא דברת של היום.
וכך תוארה העליה באחד העיתונים היומיים, שכולם הקדישו מקום רב למאורע : "אתמול עם שחר הונחה אבן היסוד ליישוב החדש - הראשון בשנת היובל של העמק, בעלות קבוצת "זרעים" על אדמת הקק"ל בדברת .
יום חג היה זה ליישובי יזרעאל שזה 20 שנה לא נוספה להם נקודה חדשה


הסטוריה

בטרם העליה לקרקע
בינואר 1938 חברת נוער של תנועת הבונים מגיעה מגרמניה לכפר יהושע.
ביוני 1938 קבוצה של חברי "מכבי הצעיר" מגיעה מאוסטריה לכפר החורש .
באוגוסט 1938 חברת נוער מגיעה מגרמניה לכפר יחזקאל.
באוגוסט 1939 ראשוני החברים של "מכבי הצעיר" האוסטרי עוברים לגבעת בוסט בחדרה וקובעת ששמה יהיה "מדורות". קב‘ הנוער, חניכי כפר יהושע עברו לאשדות יעקב וקיבלו שם את הכשרתם ובשלב ביניים יעברו לעין חרוד ויקבעו את שמם "זרעים" .
בינואר 1944 מתאחדות "מדורות" ו"זרעים" .
ב- 31.10.46 עולים שתי הקבוצות על הקרקע באדמות דברת, בתחילה בדברת תחתית.
 1946-1947 דברת היא נקודת שמירה בלבד ורק מתחילים בעיבוד ראשוני של 1300 דונם פלחה.
מרבית החברים והמשק נשארו ליד המעין. רק באמצע 1947 עוברים כמחצית חברי הקבוצה לדברת. באוקטובר 1947 הקרן הקיימת רוכשת 292 דונם של דברת עילית מקום הקיבוץ כיום.
1948 מלחמת השחרור - בזרעים סובלים מהתקפות מהגלבוע והילדים מפונים ל"גבע".
במרץ נערך הקרב עם כוחות קאוגי ליד בית קשת. בחדשים אלה מצטרף הגרעין ההולנדי וגרעין החותרים לזרעים - דברת .


בתחילת אפריל עוזב הלגיון הירדני את "מחנה ישראל" ובמקביל עולים לדברת עילית. במהלך החודשים הבאים עוברים כל החברים לדברת.
במלחמה נהרגים ארבעה מחברי דברת.
במהלך 1948-9 מוקמים צריפי דברת הראשונים ונחנך הבית הראשון - גן ילדים.
הנשים והילדים מצטרפים לדברת, מוקמים בית תינוקות, פעוטון, 3 בנייני ציבור ושני צריפים שוודיים.
בצד המשקי גדלה הפלחה ל- 7000 דונם, מוקם דיר צאן, מחסן תבואות, רפת וניטעים כרמי ענבים, זיתים ומטע תפוחים.
במקביל מחובר המשק למקורות ונרכשים גנרטורים. בצד החברתי ממסדים ומסדירים את עקרונות החיים המשותפים חובות וזכויות החבר, שיכון, וותק וכו‘ .
 1953- 1950 הרחבת כל הענפים החקלאיים : מטעים, לול, רפת ופלחה . קניית טרקטורים וציוד נלווה וכן בניית אסם, לול, רפת, מדגרה קטנה, נגריה, מסגריה, מוסך וחשמליה.
בשטח החברתי קליטת חברת נוער ראשונה וחג החמש .
 1958 - 1954 שנים של גידול במספר החברים עד 100 ויותר. מחסור במי השקיה גורמים לאי גידול שטחי השלחין.
בתחום החברתי מוחלט על תקציב אישי ומתקבלים הפיצויים מגרמניה. בדברת מגיעים להסדר ניהול כספי הפיצויים שעיקרו חלוקה שוויונית בין החברים ובין המשק. הסדר זה היה ייחודי לתנועה הקיבוצית .


מלחמת סיני בסוף 1956 מוצאת את המשק מוחזק על ידי צעירים ובני נוער
 1959-1964 בסך הכל תקופת צמיחה מצומצמת עקב הצטברות בעיות בענפי היצור .
המשק מתרכז במספר ענפים כמו שלחין פלחה לול פטום ורפת ונוטש ענפים קטנים או עתירי עבודה שכירה או בעלי פוטנציאל רווחיות מועט אם בכלל,כמו צאן, סיפנים, ענבים, שזיפים ולול מטילות.
לצורך ניהול רציונלי מוקם תמחיר ומעקב אחרי תקציבים. מבחינה חברתית ישנו גידול כולל ממחזור בנים ראשון (1963) .
כן מוקמים מבני ציבור כמו בריכת שחיה ומגרשי ספורט.
קבוצת הכדורעף המקומית מהווה מוקד אטרקציה.
שכון הותיקים הראשון בן 24 חדרים ניבנה (1961).
 1965-1969 פיתוח מזורז בשטחי המשק ושירותי הצריכה, חדרי קירור במטבח, מקררים לחברים, מועדון לחבר מחסן ומתפרה .
לאחר מלחמת ששת הימים מתחילים בנסיעות חו"ל ע"ח הקבוצה .
במלחמה מגויסים מספר ניכר של חברים,הנוער והיתר מחזיקים את המשק בהצלחה
במלחמה נופל עמוס שחר ז"ל .
פיתוח ענפי היצור: מוקם דוכן הפרי והמזנון (65-66), גדל שטח הכותנה, הרפת והמילונים. הפלחה והשלחין מתאחדים (1969) .
מתנדבים מחו"ל מגיעים לאחר המלחמה ויחד עם האולפן המקומי מספקים אווירה של צבע לחיים בעיקר לדור הצעיר .
 1970-1973 במישור המשקי מתאפיינת התקופה בשנים חקלאיות ברוכות. החל מ-1970
המשק מרוויח סכומים ניכרים בעיקר בענפי הצומח (כותנה ופלחין), הרפת, הלול ואפילו הפרדס .
ב-1971- מוקם הפונדק ונוחל הצלחה .
במישור החברתי המשק גדל מקליטה פנימית וחיצונית. מוקמות יחידות הדיור הדו משפחתיות באזור קו הנפט (24 יחידות).
ב-72 נחגג חג ה-25 באופן צנוע .
במלחמת "יום כיפור" מגויסים בעיקר הבנים. במלחמה נפלו שלושה מבנינו: אפרים ודדי ישראלי וקובי ברג ז"ל.
 1974-1976 במישור הצריכה שופץ חדר האוכל ועבר להגשה עצמית, נרכשו טלוויזיות.
במישור המשקי המשק הישראלי נכנס למיתון מלווה באינפלציה גבוהה שלא פסחה אף
על דברת, יחד עם זאת נחפר מאגר המים הראשון עם בית קשת ונבנה מפעל יתד יהלומי תעשיה דברת (1976)
1982- 1977 נחגג חג ה-30 בנים תפסו עמדות מנהיגות במשק ובחברה. בענפים ניכרה מגמה של מיתון מחד והתמקצעות מאידך :
התעשייה לא הצליחה להתרומם, הפונדק התפתח הפלחין התמקצע,המטע הצטמצם והפרדס גדל אבל סבל מבעיות רווחיות.


ענפי בעלי החיים סבלו ממדיניות מחירים שפגעה קשות ברווחיות
במישור החברתי נעשו ניסיונות קליטה של משפחות וכן גרעיני נחל חלקם בהצלחה.
הוחלט ובוצע המעבר ללינה משפחתית לשביעות רצון רוב ההורים.
1982-1985  מלחמת לבנון אשר לא פגעה בחיים השוטפים .
במישור המשקי שלוש השנים הראשונות התאפיינו באינפלציה גבוהה .
הקפאת תוכניות פיתוח עם זאת נבנתה שכונה נוספת בשיכון הלינה המשפחתית, נקלטו חברים חדשים והמשק התייצב סביב כ-190 חברים. מהגרעינים נשארו בודדים.
1985-1988 עם קבלת דור "חדש" ישן את מושכות הניהול החברתי והכלכלי ניכרת תנופה בשני המישורים .
בצד המשקי מחליטים להקים מפעל חדש ולאחר לבטים נופל ה"הפור" על מפעל אמריקאי
שנודע לימים אצלנו כ - m.d.t, התקוות גדולות .
המפעל שנפתח ב-1987 נסגר ב-1989 תוך גרימת הפסדים כבדים לקיבוץ אשר
נאלץ לשלם בעשור של קיפאון ונסיגה אחריו על הכשלון.
יש לציין שבתחילת התקופה המשק נמצא בהון עצמי חיובי ניכר וכן ביתרת מזומנים ניכרת שכולה נבלעת ויותר במהלך התקופה .
במישור החברתי ניכרת כמעט לכל אורך התקופה פריחה. חג ה-40 נחגג ברוב עם בעצרת מרשימה ובמופע מרהיב (10.1986) שלא היה כמותו מעולם בדברת .
חגיגות ה-40 כללו גם טיולים משותפים ושחזור העלייה לדברת.
כאמור, מושלמת בניית לינה משפחתית ג‘ וכן שכון נעורים לקראת סוף התקופה .
במזכירות החברתית בונים על 250 חברים ויותר תוך 5-10 שנים. ההרגשה
לפחות, עד בנית המפעל אופטימית למדי.
1988-1994  התקופה אופיינה בקשיים פיננסים ניכרים שנבעו מהשקעות לא מוצלחות במפעל (בעיקר). בהמשך נכנסה דברת בין הראשונים להסדר הקיבוצים.
בצד המשקי נסגר המפעל החדש ונמכר הישן (יתד).
הוקמו מספר יזמויות ואחרות נסגרו וכן ניתן אישור ועידוד לחברי הקיבוץ למצוא פרנסתם מחוץ לקיבוץ . בית הספר היסודי נסגר והילדים עברו להתחנך בגניגר .
מבחינה חברתית נקלטו המשפחות האחרונות וכן טיפלו בשני גרעינים שלא הניבו חברים חדשים לקיבוץ .
במהלך התקופה עזבו מספר משפחות של בני משק את הקיבוץ.
רוחות השינוי למיניהן שפרחו בתנועה הקיבוצית הגיעו גם לדברת וחיפשו דרכים לצאת ממשבר חברתי הקשה אליו נקלעה דברת .
2000 - 1994  היוזמה הכלכלית המרכזית הייתה פתיחת ה"אורחאן" וסגירה במקביל של הפונדק .
ההשקעה הכבידה מומנה על ידי השותפים אבל ההכנסות מהפונדק לא חזרו על עצמם לדברת, מהאורחאן החדש .
המצב החמיר עם השנים עד שבסוף התקופה אין לאורחאן כמעט משמעות מבחינה כספית (הכנסות) לדברת. משבר פיננסי קשה פגע בדברת בסוף 1996 עקב הצטברות גורמים שונים ובעיקרם
מחסור בהכנסות בפונדק ותחנת הדלק ועליה בהוצאות המשקיות.
בסוף 1996 לראשונה הגיע מרכז משק שכיר .
1997 תוכנית צמצומים ושליטה בשקל הבודד שמובלת ע"י הגזברות .
פתיחת חשבונות בנק אישיים לחברים מתוך מחשבה להגן על החברים ממקרה נוסף של פשיטת רגל.
הקמת מועצת מנהלים עם גורמים חיצוניים .
1998 מתחילה עם פיתוח והשקעות במידת היכולת בענפים של דברת, הרווחיות משתפרת .
המצב המשקי הקשה השפיע על בטחון החברים שרצו בשינוי בכוון של פחות
ניהול מרכזי ופחות שיתוף ויותר "הפרטה " חלקה בוצע (חדר אוכל) וחלקה מצוי בדיונים .

 

2000-2006
אפריל 2000 נחתם הסדר הקיבוצים המשלים לקיבוץ דברת, הסדר זה הינו נקודת מפנה היסטורית עבור דברת. קיבוץ דברת לאחר 14 שנות קושי וכישלונות עומד עתה בראשיתה של דרך חדשה.
בצד העסקי דברת נותרת תלויה בחקלאות וכמו בחקלאות מתנדנדת בין הצלחה לכשלון .
2001  נמכר המבנה של מפעל מייקרו אשר הזרים הון שכל כך חסר לאורך השנים. תכנית סל תגמולים עוברת. לראשונה יש קשר קטן בין המשכורת לתקציב, יש קשר בין וותק לתקציב, רוב ההוצאות הופרטו וכך לאחר כישלונות של תוכניות גדולות יוצאת תוכנית קטנה של תקציב משולב ומתחיל פרק חדש בחיי הקהילה בדברת .
במרץ 2001 הרפת של דברת מתאחדת עם רפת מולדת ובמהלך השנה מתפנה הרפת מדברת. השקעות גבוהות מעבר לתוכנית יוצרות עומס תזרימי.
 2002 מופרשת פנסיה לכל החברים .
ינואר 02 בוצע תאגוד בדברת שמטרתו הפרדה מוחלטת של העסקים מהקהילה, התארגנות ניהולית טובה יותר, בספטמבר 2002 עוברת חוברת כללית של ביטחון סוציאלי לחבר, קליטת חברים חדשים במתכונת אחרת ושיוך דירות.
2003  האיום הכלכלי כספי על דברת הוא אמיתי ולעיתים נדמה היה כי סוף 96 חוזר בסוף 2003
הנהלת היישוב מחליטה שבמצב שנוצר יש להוריד סיכונים למינימום וללכת על רווחים בטוחים. ראשון הענפים הינו הגד"ש אשר עובר לשותפות ומבטיח יציבות.
הענף השני הוא הלול שעובר לעבוד עם אינטגרציית מילואות בשותפות עבודה .
באוגוסט 2003 עובר סל תגמולים 3. הגיל המבוגר נשאר במבנה תקציב של שלב 2 כאשר הקיבוץ מתחייב לדאוג לכל צורכי הסיעוד והבריאות של השכבה המבוגרת. למעשה החבר/ה עוברים להיות במרכז והם שולטים על חייהם.
 2004 נוצר שיתוף עם בית אריזה לעבודה עם הפרדס, ביחד עם מהלכי 2003 החקלאות חוזרת להיות עמוד תווך חזק בדברת מבחינה כלכלית . בענפי השירות האחרים נעשים מהלכים רבים של התייעלות והשקעות .
במקביל מתחיל הקיבוץ לערוך שיקום תשתיות ראשיות .
סוף 2004 ינואר 2005 בהמשך לדיונים עם חברת חשמל למכירת שטח המאגר נירקם הסדר חובות חדש שבמהלכו עובר החוב הבנקאי המרכזי לארגון הקניות. לראשונה מזה 20 שנה דברת עומדת כמעט ללא שיעבוד וחופשיה לדרכה.
2005  הצעה לשיוך דירות נופלת בהצבעה .
2006  כל השנה עומדת בסימן 60 שנה לדברת . מראש הוחלט ללכת בכמה מישורים :

1. שיקום מבני ציבור והנצחה
2. תשתיות ונוי בקיבוץ .
3. הערכות למסיבה .


צוות שיוך יושב על המדוכה ובסוף יולי עוברת החוברת המוצעת לשיוך דירות .
והרי המקום עומד על תילו ועוד נכונו לו עלילות.....

תודות: מרבית החומר נערך על סמך חומר שנכתב על ידי בן נאור זכרונו לברכה

 

 

תמונות מצורפות להודעה זו:

קיבוץ דברת, קיבוץ דברת ד.נ יזרעאל 19325
טל: 04-6599547, פקס: 04-6492437, דוא"ל: tova-dav1@davrat.org.il